לכל אדם יש סרטן
לכל אדם יש סרטן משלו,
מקום שבו הוא ויתר על עצמו.
מקום שבו הוא מרגיש ששום אמונה, גבוהה ככל שתהיה, לא תוכל לעזור לו.
הוא לא נלחם על המקום הזה- כי הוא כבר ויתר.
הוא ויתר לסרטן.
והסרטן הזה אם הוא חכם מספיק, יימשיך להתפשט לכל האזורים הבריאים ולכלות את הכל.
אנחנו לא ננסה לעצור אותו, לפחות לא בכל דרך-
רק בדרך שאנחנו מכירים.
לא נחפש שיטות חדשות, לא נסתכן, לא ניקח עצות.
כל עצה שכן ניקח, לא תעזור לנו, כי כבר המלכנו את הסרטן.
קבענו מראש, חזינו מה יהיה עלינו.
כנראה שהכתובת תמיד הייתה על הקיר ואנחנו לא ידענו איך מנפצים את אותו קיר.
אז נשענו עליו, נתנו לו את הכוח שלנו והקיר בטובו שאב אותנו אליו.
אני אדם שמח.
והעולם מתעקש להפגיש אותי עם עוולות החיים ואנשים מחייכים
שבתכלס איבדו כל סיבה לחייך.
אז קורה שפעם בכמה זמן אני אוספת נשמות פצועות אל תוך שק הנשמות שלי.
מתפללת עבורן, מבקשת רחמים מבורא עולם.
בוכה עליהן, על המסע שלהן, על הנסיון שלהן, מבקשת עבורם הדרכה נכונה וניסים.
כדי לשמוח שוב אני צריכה לתקן אצלי משהו.
זה המשחק.
רק ככה זה חוזר.
תתקני אצלך והעולם ייראה פתאום אחרת.
עליה של עוד מדרגה.
ואני מנסה למצוא בנשמות סביבי את הפתרון, את הרמזים לאיך אני עושה את זה בעצמי.
איך אני מגיעה לתכלית. איך אני יכולה להיות לעזר בעולם הזה.
כבר כמה זמן שלאוכל אין טעם וליופי אין משמעות בעייני.
אני מחפשת מזור לאנשים, מזור לשק הנשמות שאני אוספת.
יש לי מזל גדול לקבל את הכאב בשמחה,
יש לי מזל שזכיתי ללמוד על מסלולה של נשמה.
אבל איך מסבירים למישהו שחווה כאב כזה- מהם חשבונות של מעלה.
איך למצוא עבורו?
כנראה שכל אחד צריך למצוא עבור עצמו,
אבל קודם צריך להחליט לצאת לחיפוש.
לרצות ולהילחם על פיסת המידע, על פיסת התשובה, להילחם על לחיות אחרת, עם עצמו, גם אם מסביב כלום לא השתנה.
אני שומעת תפילה והנשמה שלי זועקת, בוכה ומתייסרת לקול הנשמות האחרות.
מתעורר בי עובר, שהיה חבוי והוא מתרגש לצאת לעולם.
מתרגש מכל הסודות שהתגלו פתאום.
והוא יוצא לעולם ורואה שהוא לבד עם הסודות וכיצד עכשיו הוא יפיץ וייגלה לכל עובר ושב את סודותיו?
והעובר מתבונן, וחושב, וסופג את העולם שסביבו.
ומבין שהוא לא יוכל לגלות לעולם את הסודות שלו
עד שהעולם לא ייבקש את זה.
אז הוא יושב ומחכה.
שהעולם יתעורר. ייחלץ אליו. ייבקש את עצתו.
יאמין שהוא יכול להחלים מהסרטן שאוכל אותו.
לכולנו יש סרטן
יש כאלה שנלחמים בכל מחיר, ישנם שמנצחים ישנם שמפסידים בכבוד.
יש כאלה שהשלימו עם גורלם
ויש כאלה שעסוקים בלנסות להבין למה
יש שכאלה שמאשימים את כולם
ויש כאלה שמנסים ומפסיקים באמצע
ויש כאלה שאומרים שהם מנסים, אך הם אינם
יש כאלה שמנסים את אותה שיטה שוב ושוב למרות שהשיטה נכשלה עבורם
ויש כאלה שפשוט שמים קץ בעצמם.
אם יש כוח אחד שהייתי רוצה ומבקשת- זהו הכוח לרפא אנשים.
לא בגוף, אם כי לרפא את נשמתם.
לעזור להם לשחרר אותם מכבלי הגוף ולגרום לנשמתם להגיע לשלווה הנצחית
ללא קשר לגוף בו הנשמה נמצאת.
להשקיט את הסרטן הפנימי ולתת לאנשים את הכוח האמיתי
להתמודד עם הנסיונות שלהם
כאן בעולם הגשמי.
ומכיוון שאין לי כוחות מיוחדים,
נותר לי רק להתפלל חזק למרומים ולבקש בזכות הנשמות הגבוהות
והצדיקים, רחמים על הנשמות שכאן עוברות נסיונות וייסורים.
"הרחמן ישים עלינו ובינינו ברכה וחיים ורפואה ושלום משמרת שלום.
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.
ואמרו אמן. "
