למה זה מגיע לי?




״אבל למה זה מגיע לי? למה הייתי צריכה את זה?....את האיש הזה? את הסבל הזה?

למה לא מגיע לי להיות מהנשים האלה שהאיש שלהן עף עליהן קונה להן אוטו מתנה ליומולדת עושה הצגות ויצירות עם הילדים עושה כביסה, מבשל, בונה רהיטים ועובד בעבודה קבועה שיהיה לי שקט למה לא מגיע לי גבר שהתבגר כבר? שלוקח אחריות! למה גם כשהכל עליי - הוא לא מעריך אותי?״

כמעט לכל מי שחווה קשיים בזוגיות ( מי לא?! ) עולה מידי פעם המחשבה הזאת- איך יכול להיות שאלו החיים שאני חיה? שלא הצלחתי לייצר משהו אחר? שזה מה שהתחתנתי איתו?

השאלה הזאת בעייני, על אף שהיא טבעית משאירה אותנו במקום קורבני ולא מאפשרת לנו לעשות עבודה פנימית על החלקים שקיימים בתוכנו והכל קיים ומתקיים רק בתוכנו

לכן השאלה שבעיני צריכה להישאל היא שאלה שרק את יכולה לענות עליה

והשאלה היא- למה זה בתוך החיים שלי? מה המטרה של זה? למה אני בחרתי בזה? למה הבאתי את זה לתוך החיים שלי, מה רציתי בזה?

אם לא מגיעה אלייך התשובה לשאלות האלה תשאלי את עצמך - מה את הכי מפחדת לחוות התשובה מסתתרת שם...

יכול להיות שתגלי, שבחרת בזה כי פחדת להרגיש חלשה? כל כך פחדת, שהייתי צריכה לידך מישהו יותר חלש ממך כדי לתחזק את התחושה שאת בעצם כן חזקה ואפילו מאד ( ביחס אליו )

אולי תגלי שהבאת אותו לתוך החיים שלך כי את מפחדת כל כך מלחיות שהאיש הזה שחושב רק על עצמו וחי כמו רווק נראה כאילו הוא ממש חי ביחס אלייך הוא לא מפחד לחיות הוא לא מוכן לחיות תחת הנטל הכלכלי המשפחתי והתרבותי ושאיתו את מרגישה קצת יותר חיה

ואולי תגלי שבלעדיו בכלל אין לך זכות קיום בחוויה שלך, הוא נותן לך את זכות הקיום הבאת לחייך מישהו כל כך תלותי שאת תוכלי לטפל בו כדי להרגיש ראויה, משמעותית שיש משמעות לקיום שלך שאת לא תלויה בו

אבל האמת היא ש-כמה שאת לא אוהבת להרגיש תלויה את תלויה כל כך!!! וכמה שאת לא אוהבת להרגיש חסרת אונים את חסרת אונים כל כך!!!

והשאלות האלה דורשות ממך להסכים להתפרק לגמרי ולהסכים סוף סוף להודות באמת שבלי שהוא בחיים שלך אין לך שום ערך לעצמך שום תכלית וזכות קיום

הדבר היחיד שיש לך הוא פחד ענקי לזוז לחיות כאב בראשיתי תלות אין סופית

והתהום הזאת הביאה אותך לשליטה, לדרמות, לילדה הפנימית שבך לצאת ממקומה ולהנהיג אותך מתוך תובענות ורק כשתצליחי לגעת בתהום הזאת להתמסר אליה כל כולך את תראי ותגעי גם במהות של כל זה!!

והאמת הזאת מביאה איתה עייפות גדולה והמון חולשה! כי כל המפעל הגדול הזה שתחזקת טוב טוב כל השנים קורס ואיתו הכל נופל נהרס נחרב

ואת מסכימה סוף סוף להיות חסרה…

חסרת ביטחון חסרת אמונה חסרת מוטיבציה חסרת יכולת חסרת אנרגיה חסרת בית

אבל הפעם לא ממקום קורבני אלא ממקום שמונח במקום ולא זז שמרפה שמוכן לעזוב את השליטה החיצונית כדי לפגוש בעוצמה ובשליטה פנימית ואיך זה קשה לא לזוז!!! ורק לנוח ולנכוח

אז למה זה מגיע לי? כי בפנימיות החוויה היא ששום דבר לא מגיע לי.

וזאת בדיוק הנקודה וההזדמנות להפסיק להתעסק באנשים מבחוץ ולהתחיל מסע של ריפוי אישי פנימה...

Hi, thanks for stopping by!

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.

Let the posts
come to you.

Thanks for submitting!

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • Pinterest